איזה יום היום?

לפני שבועיים אלה ביקשה לקרוא את הסיפור "הצמות של ענת"

מכירים?

זה סיפור על ילדה שמבקשת מאמא שלה לקלוע לה צמות לפי היום בשבוע: בראשון – אחת, בשני – שתיים וכן הלאה….

מנחשים מה קרה?

 


היום הראשון בגן רונית -TAKE 3

אחרי שכפיר ויואב התחילו ללמוד בשבוע שעבר, הגיע תורה של אלה ללכת במשך היום למקום שאיננו הבית שלנו…
אני כבר ממש לא זוכרת אם כתבתי שהיא נכנסה לגן גיתי כשהיא היתה בת שנה ורבע והיתה שם שנה שלמה (מאוד מוצלחת), אבל בסופה של השנה ההיא החלטתי להוציא אותה מהגן ולהשאיר אותה איתי ועם ברק בבית למשך שנה.
על פניו ההחלטה נראתה מצויינת, מה יכול להיות רע לילדה עם אמא שלה בבית? שני ילדים, אמא אחת (לפעמים אמא ומטפלת או רק מטפלת), יחס אישי, חם ואוהב….
בפועל – אני לא יכולה להגיד שזאת היתה טעות בכל המובנים, אבל אני חושבת ש-אלה היתה נשכרת יותר אם היא היתה הולכת לגן בשנה הזאת, ולו בגלל העובדה שהיא ילדה כל כך חברותית וכל כך צריכה חברת ילדים בגילה (או גדולים ממנה) . זה לא שלא נפגשנו עם ילדים אחרים, אבל היא ממש צריכה להיות עם ילדים אחרים על בסיס יומיומי (שלא לומר על בסיס שעתי…).

להמשיך לקרוא

הרמה להנחתה (תמונות סתיו 2013)

רועיקי ביקש תמונות של הילדים. עם מעט מלל. הוא לא בעניין של לקרוא מה אני כותבת – רק לראות את הילדים…

ככה זה הנוער של היום, מעט סבלנות, הכל מהר מהר מהר. אין שום הערכה להשקעה…..
(רועיקי חמודיקי – כשמרימים להנחתה, אני עושה את העבודה שלי, אבל על הדרך אני גם מנחיתה….)

אגב, לחיצה כפולה על הסרטון בזמן שהוא מתנגן, תציג אותו על כל המסך :)


Download Video

ועכשיו למאותגרים טלפונית, תבדקו אם זה עובד (צריך לחכות קצת עד שהלינק מצליח לעבוד – אל ייאוש)

Autom_2013_in_Pictures_Blog_x264

(3 פוסטים ב- 5 ימים…אל תתרגלו, תיכף חוזרת לתרדמת החורף שלי).

אוי לא!!!!

בכיתה של כפיר, יש פרוייקט של שיתוף פעולה עם חברה שמשווקת ספרים. אנחנו קונים ספרים הביתה והנקודות נצברות לטובת הכיתה. בשלב מסויים, הכיתה מקבלת ספרים לספרייה של הכיתה. מכיוון שבכל רגע פנוי שיש בכיתה, הילדים ניגשים לספרייה ולוקחים ספרים וקראים בהם (טוב – עדיין לא ממש קוראים, בעיקר מדפדפים…), אז מבחינתנו – זה WIN-WIN. גם אנחנו קוראים ספרים באנגלית, וגם תורמים לקהילה :-) .

להמשיך לקרוא

ספארי בסאניוייל

לאור דרישת הקהל אכלנו סטייקים לארוחת ערב. רכשתי 3 סטייקים במשקל 800 גרם בממוצע לסטייק. חשבתי שנתחלק שווה בשווה. טעיתי…

הבנים טורפים כל אחד סטייק. אני וזאביק חולקים סטייק אחד (יואב צועק ברקע "עוד סטייק").

אלה, שאיננה חובבת בשר ביום רגיל ובוודאי שלא ביום שהיא לא במיטבה, אוכלת ערימות של זיתים.

יואב: "אני אריה סטייקים"
כפיר: "אני כפיר סטייקים"
יואב: "ואלה היא אריינית זיתים"

הבית הלבן

השעה 10 בלילה, יום רביעי. זאביק הלך לשחק, הילדים ישנים, הבית מוכן ומזומן למסדר המנקות. יש לי 3 ערימות של כביסה ענקיות מחכות לקיפול. בזמן האחרון, אני מקפלת כביסה מול הסדרה "הבית הלבן" (כן, אני יודעת שאני באיחור של 10-15 שנים, אבל זאת מה זה סדרה מעולה!!!). אני מתה לראות את הפרק הבא, אבל…. אויש כמה זמן שלא כתבתי פוסט!!!!

להמשיך לקרוא

אלף נשיקות

אני לא יכולה להפסיק לנשק אותה. היא מהממת. אני מקווה שאני לא מביאה פה איזו עין רעה,אבל באמת היא כזאת מהממת. היא תיכף בת עשרה חודשים ועוד לא שבעתי מלהיות איתה בכל רגע של היום.

היא עכשיו בשלב הזה שהיא צריכה אותי בכל רגע. אם אין אף אחד חוץ מאיתנו כאן היא יכולה לשחק בחדר המשחקים כל עוד אני בזוית העין שלה. אם הלכתי רק לרגע מיד קמה קול צעקה והיא חייבת חיבוק. אם יש עוד משיהו בסביבה (ואל משנה אם זה מבוגר או אחד האחים שלה).
כשהיא מתעוררת באמצע הלילה והיא מחייכת אלי בחיוך רחב, מיד אני מתחילה לצחוק. אין לי אפשרות להימנע מזה אפילו שברור לי שזה לא ממש מקדם את נושא שנת הלילה הרצופה שאני חולמת עליה….
הבוקר היא התעוררה, והוציאה לי לשון, כשהוצאתי לשון מולה, היא ניסתה לתפוס. כשהלשון שלי נעלמה בפה, היא שוב הוציאה את הלשון שלה, כדי שאני אחקה אותה…מהממממממת

היא עומדת, אם יש לה משהו להיאחז בו. והולכת מסביב שניים ורבע צעדים. היא מתיישבת מעמידה במקום שמתאים לה….

היא משחקת בעיקר במשחקים של הבנים, מכוניות,מחבט טניס, מחבט בייסבול מסלולי מירוץ… אבל גם עם בובות לפעמים וגם עם משחקי תינוקות.

יש לה שן אחת למטה, וזו שמעליה מתחילה לבצבץ והיא כזאתי חודה כשהיא מחייכתככה אי אפשר להפסיק לנשק אותה…

ב