מה קורה? 

יואביקו מהממיקו כבר בכיתה א` השנה. חוץ מזה שהוא ילד מהמממם, אנרגטי ברמות על, טוב לב בצורה מקסימה, אוהב עד כדי הצקה ומעצבן עד כדי צרחה (עיין ערך ), הוא גם ילד מתקדם בתחום האקדמי.

אני לא אפרט כאן את המחמאות כשנפגשנו השנה עם המורה שלו ביום ההורים (זה נושא לפוסט אחר שייכתב אמן, אמן כן יהי רצון במהרה בימינו…), אבל אני כן אספר שהוא התחיל ללמוד השנה עברית, לפני שלושה חודשים בערך.

בדרך כלל, כשהוא חוזר משיעור עברית, שיעורי הבית שלו הם לחשוב על מילים שמתחילות באות שהוא למד באותו יום , לכתוב ולצייר אותן. למותר לציין שלא חשנו שהוא באמת מתקדם עם נושא העברית באופן כללי.

השבוע, הוא קיבל הביתה שיעורים מחוברת העבודה שהם משתמשים בה במהלך השיעור.

הוא ביקש שאני אעזור לו (לא ברור לי למה, הוא באמת לא היה צריך עזרה), אז ישבנו ליד שולחן האוכל, בזמן שזאביק הכין את ארוחת הערב ואז קרה הקסם הבא:


Download Video

ואנחנו בכלל לא ידענו שהוא יכול לחבר שתי אותיות למילה. כנראה שככה זה כשיש לך זיכרון חזותי…

קסם, פשוט קסם של ילד…

יואביקו מהממיקו הולך לבית ספר

 

אני לא יודעת איך אצלכם, אבל כשאני יודעת מה עומד לקרות (ואם אפשר לפרוט לפרטי פרטים), אני כל כך הרבה יותר רגועה ויכולה להינות ממה שקורה, מאשר אם אני מגלה דברים תוך כדי שהם קורים.

היום היה היום הראשון של יואבי בקינדר. למי שלא יודע או לא קרא את הפוסט על היום הראשון של כפיר ב KINDERGARTEN אז אני מציעה לקרוא אותו כדי להתעדכן בתהליך הכללי :-) . אני מודה שאפילו אני שכחתי אז נכנסתי עכשיו לקרוא וראיתי כמה קטנים וחמודים היו כפיר יואב ואלה לפני שנתיים בדיוק. אני מתעלפת :-)

להמשיך לקרוא

Green Eggs and Ham

אני לא יודעת אם אתם מכירים את ד"ר סוס. זה האיש שכתב את "חתול תעלול" ואת "אם יוצאים מגיעים למקומות חדשים" ואת ואת ואת ואת….

ד"ר סוס היה גאון. הוא כתב המון ספרים לילדים. הספרים לא בהכרח מתאימים גם למבוגרים. אבל ילדים מתים עליהם (אולי ילדים ישראלים קצת פחות – התרגום לעברית מאוד צולע, אבל באנגלית זה נשמע מצויין).
יש בהם בדרך כלל המון חזרות על מילים, או על רצפים של מילים, או על נושא מסויים.
והיצורים שבסיפורים לא תמיד עושים "מה שצריך". בדרך כלל הם עושים בדיוק ההיפך. וזה מה שטוב בהם. הם נותנים לילדים גם את ה"אלטר אגו" (בניגוד לכל הספרות הפוליטיקלי קורקט שיש היום לילדים). אבל יחד עם זאת, עדיין לא מורידים את הילדים אל מתחת לרמות המוסר הנמוכות. להיפך….

להמשיך לקרוא

שקט, לומדים!

בכל פעם אני מופתעת מחדש איך ילדים לומדים דברים חדשים. הכוונה שלי היא איך הם לומדים דברים חדשים מהחיים שמקיפים אותנו ולא דברים חדשים שלומדים בבית הספר או בגן.

יש לנו דיסק של גידי גוב באוטו (באופן כללי, המוסיקה שאנחנו שומעים די מוגבלת למה שיש לנו בדיסקים באוטו, אנחנו לא ממש זוכרים להחליף ועדיין לא התקדמנו לעולם האמיתי של הטכנולוגייה שעברה את שלב הדיסקים לפני 10 שנים….)

להמשיך לקרוא

חוכמת היואב

יואב: "אבא, אני מוס"
אבא: "איזה מוס?"
יואב: "מוס, משלושת  המוסקטרים" *************************************************************************
יואב: "אמא, כפיר זה אחד, וכפירז זה הרבה".

*************************************************************************

יואב ואבא מטיילים על אופניים ברחוב.
יואב: "אבא תראה, יש להם בחלון כריסטמס עץ"

*************************************************************************

בדרך חזרה הביתה אחרי שיואבי הלך ישר מהגן לפליידייט מאיה לנגה
יואב: "אני לא אוהב בנות"
אמא: "אבל את מאיה ל. אתה אוהב, לא?"
יואב: "כן, אבל זה לא נחשב…"

כל ילד והמתנה שהוא נולד איתה

אחרי שיואבי התחיל את גן רונית, דיברנו פעם על ההבדלים בין כפיר ליואב.
כפיר הרבה יותר מיושב, יכול לשבת שעות ולעשות לגו, או פאזלים, או מבוכים, יש לו יכולת אנליטית מדהימה, תפיסה כמותית ויכולת חישובית – כל הדברים האלה באים לו מאוד בקלות. הקטע הפיזי הוא משהו שהוא צריך לעבוד עליו: לרכב על אופניים, לרכב על אופניים בלי גלגלי עזר, לחבוט עם מחבט (להחזיק את המחבט נכון), לגלוש, לרוץ מרחקים ארוכים…

יואב – בדיוק להיפך: כל הקטע הפיזי זורם לו מהגוף כמו מים ממעיין. הוא עלה בפעם הראשונה על אופניים קצת אחרי שהגענו לכאן (כשהוא היה בן שנה ושמונה, והאופניים היו של ילד בן ארבע) ומיד רכב עליהם, הוא חובט בכדורי בייסבול למרחקים ארוכים, הוא מכדרר וקולע (זוכרים את הפוסט הזה מלפני שנה וחצי?), הוא רץ, הוא לא מתעייף אף פעם (אבל עדיין אין לו את כל הסבלנות להתמיד לאורך זמן – גם זה יגיע…).

להמשיך לקרוא

הרמה להנחתה (תמונות סתיו 2013)

רועיקי ביקש תמונות של הילדים. עם מעט מלל. הוא לא בעניין של לקרוא מה אני כותבת – רק לראות את הילדים…

ככה זה הנוער של היום, מעט סבלנות, הכל מהר מהר מהר. אין שום הערכה להשקעה…..
(רועיקי חמודיקי – כשמרימים להנחתה, אני עושה את העבודה שלי, אבל על הדרך אני גם מנחיתה….)

אגב, לחיצה כפולה על הסרטון בזמן שהוא מתנגן, תציג אותו על כל המסך :)


Download Video

ועכשיו למאותגרים טלפונית, תבדקו אם זה עובד (צריך לחכות קצת עד שהלינק מצליח לעבוד – אל ייאוש)

Autom_2013_in_Pictures_Blog_x264

(3 פוסטים ב- 5 ימים…אל תתרגלו, תיכף חוזרת לתרדמת החורף שלי).

האופניים לאט נוסעים – בין גבעות ובין הרים…

לפני חודש וחצי בערך (בדיוק כשחזרנו מישראל) ניסינו ללמד את כפיר ויואב לרכב על אופניים בלי  גלגלי עזר. ניסינו להוריד גלגל עזר אחד, אחר כך ניסינו להוריד שני גלגלי עזר, אבל – מידת שיתוף הפעולה, ו/או ההצלחה של שני הילדים היו זעומות…. ואז ערן ותמר – השכנים, הציעו לנו להוריד את הפדלים ולתת לילדים לרוץ עם האופניים, זה נשמע לנו טיפשי באופן מיוחד – אבל כלו כל הקיצין, אז ניסינו גם את זה.

להמשיך לקרוא

ספארי בסאניוייל

לאור דרישת הקהל אכלנו סטייקים לארוחת ערב. רכשתי 3 סטייקים במשקל 800 גרם בממוצע לסטייק. חשבתי שנתחלק שווה בשווה. טעיתי…

הבנים טורפים כל אחד סטייק. אני וזאביק חולקים סטייק אחד (יואב צועק ברקע "עוד סטייק").

אלה, שאיננה חובבת בשר ביום רגיל ובוודאי שלא ביום שהיא לא במיטבה, אוכלת ערימות של זיתים.

יואב: "אני אריה סטייקים"
כפיר: "אני כפיר סטייקים"
יואב: "ואלה היא אריינית זיתים"