בראשית היו אביגדור ורחל (ויטולי).
הם היו ממקימי כפר מונש (אבל זה לא קשור) והם גרו בשכנות לדוצ וסיביל (סדובסקי).
להם נולדו עירית ותמי, ולהם נולדו בנג'י, אבי ועודד.
לעירית (ושמיל) נולד זאביק. בבית שלנו קוראים לו אבא.
לאבי (וצילי) נולד אסף. בבית שלהם גם לו קוראים אבא. מצחיק.
לזאביק (ולי) נולדו כפיר יואב ואלה.
לאסף (ולליעד) נולדו רומי (בגיל של יואבי) ואלה (בגיל של אלה).
איכשהו, לפני קצת יותר משנה נפגשו דרכינו בעיר סאניוייל.
דרך חברים משותפים המלצנו על גן סמדר, וכשאסף הגיע לראות את הגן עבור רומי, הוא מיד זיהה את יואבי כי "הוא נורא דומה לזאביק כשהיינו משחקים בתור ילדים…." – מאז רומי הולכת לגן עם יואבי.
אלה ואלה התחילו ללכת לפני חודש ל"משפחתון האמא התורנית".
זה משפחתון מאוד נעים. יש בו רק שתי ילדות ואמא אחת מתחלפת.
פעם או פעמיים בשבוע בבית הזה או ההוא.
זה התחיל כי ליעד ואני היינו צריכות שעה-שעתיים פעם בשבוע בלי ילדה. וזה ממשיך כי הן פשוט מקסימות ביחד (וגם כי אנחנו צריכות שעה-שעתיים בלי ילדה…)
הן אוכלות אחת לשניה את האוכל ושותות אחת לשניה מהמים. הן חולקות מוצץ. הן ישנות עלינו ביחד (האחת שקשורה לאמא הרלוונטית יונקת והשניה ישנה במנשא…). הן ישנות ביחד באותו חדר (וישנות הרבה יותר טוב ככה). הן משחקות ביחד, הן מצחיקות אחת את השניה, הן סופר-סופר-סופר חמודות ביחד.
הן מקדמות אחת את השניה. כשאלולה (שלנו) חוזרת מאלייקי (שלהם), היא מקשקשת בלי הפסקה. וכשאלייקי (שלהם) חוזרת מאלולה (שלנו) היא מוכנה יותר טוב לחיים האמיתיים שם בחוץ (ככה זה כשגדלים עם שני אחים בנים בבית – לומדים לשרוד….)
עכשיו אלייקי (שלהם) טסה לישראל ולא תהיה כאן חמישה שבועות. מעניין כמה שינוי יהיה כשהיא תחזור. אלולה (שלנו) מאוד מאוד תתגעגע אליה 🙁
סליחה על הקפיצות בסרט – ככה זה טרמפולינה…..
הורסות.
מי אמר שההיסטוריה לא חוזרת…. נלך קצת יותר אחורה, סיבול מאד אהבה ים ואמא שלנו לא. סיבול היתה לוקחת בשבת אותי את תמי בנצי ואבי לים במשאית של כפר מונאש ואמא שלי היתה נשארת עם הקטנצ'יק – עודד .
ריגשת אותי בפוסט הזה (-: