הרבה זמן חיכיתי כדי לכתוב את הפוסט הזה, ולא הסתדר.
יש דברים שאני רוצה לכתוב, ואני פשוט ממש לא מצליחה להגיע לזה.
וזה פוסט שווה, שווה במיוחד… טעים…

לטשולנט של רחלה, דודה שלי, יש היסטוריה ארוכה.
הייתי רוצה לספר שהיא למדה את המתכון מסבתא שלי, שהיתה תופרת את המעיים של התרנגולת בשביל לעשות קישקע. אבל האמת היא (אם זכרוני אינו מטעה אותי), שרחלה לא למדה לבשל מסבתא שלי.
כשהייינו קטנות והיה צריך לבשל לנו, רחלה למדה מהשכנות, או מהספרים.
את המתכון לחריימה היא למדה מחיה אסייג. את המתכון של הטשולנט היא לקחה לדעתי מרות סירקיס. גם את המתכון של הגפילטע פיש. אבל היא הביאה אותם לכדי שלמות. באמת. יש אנשים שמוכנים לשלם כדי שרחלה תכין להם טשולנט. אני וזאביק מוכנים לשלם כרטיס טיסה לכאן כדי לקבל את הטשולנט המושלם …(זאת הזמנה רשמית – את באה????)

עד כדי כך מושלם הטשולנט, שהוא מזרז לידות, מאחד משפחות, מאחה קשרים, מפגיש חברים. מושלם. פשוט מושלם.

************************************************************************************************

מדי פעם אני חוטאת בניסיון. יוצא לי טעים. באמת. ט-עים. טעים מאוד. כולם אוהבים (טוב, כמעט כולם. רק לא הילדים שלי. הם לא העניין של אוכל טעים. טוב, זה בגלל שהם הילדים של אבא שלהם. הוא גם לא מבין מהחיים שלו באוכל. אבל טשולנט הוא אוהב. זאת אומרת את הבשר. והתפוחי אדמה. והגריסים. את השאר לא. כמו שאמרתי. לא מבין מהחיים שלו). באמת כולם אוהבים. אבל רק בשבילי זה אף פעם לא מושלם.

ככה זה. יש ריחות וטעמים של ילדות שמלווים אותך כל החיים. בשבילי הריחות והטעמים האלה זה הריח של שבת, 7 בבוקר, כשרחלה מוציאה בחרדת קודש את אחד הסירים ממתחת לשמיכה הצבאית הישנה שמכסה את הפלטה ונותנת לי לטעום ביס קטן של תפוח אדמה חום חום חום, וכף אחת של שעועית ענקית "בובים" שמציצים מתחת לבשר והתפוחי אדמה. אפילו עכשיו יש לי רוק בפה…

************************************************************************************************

אני תמיד אוהבת להשוויץ בטשולנט של רחלה. אפילו אם אני עושה אותו ולא היא. לא יודעת למה זה נחשב מאכל מורכב ומסובך. הרבה שנים עברו מאז שרחלה כתבה לי בפעם הראשונה איך עושים טשולנט. זה היה כשהיא נסעה לחו"ל ואני רציתי להכין טשולנט לחברים לכבוד איזה מאורע. זה היה מתכון מפורט ומסודר להפליא. כמויות, מידות, כמה שמים בכל סיר. מתי לפתוח, מתי לסגור. רק דבר אחד היא שכחה לכתוב…  מתי לשים על הפלטה ולכמה זמן. ואני, כבר הזמנתי חברים. מה לעשות???

מכירים את הפרסומת שהיתה פעם עם אייל קיציס – של אחת מחברות הטלפוניה שרצתה לעודד אנשים להתקשר לחו"ל דרכה. יש שם מישהי שמתקשרת לסין ואומרת:
"Hello, This is China? How long do you put the rice in the water?"

לא היתה ברירה. התקשרתי לסין. ברור שהתקשרתי.
המרכזנית העבירה אותי לחדר שלה.
ענה לי מישהו זר.
פעמיים ניתקתי בבושת פנים.
בפעם השלישית חיה גוטרמן, החברה של רחלה, צעקה לי "נעמה אל תנתקי, זאת חיה. החלפנו חדר עם רחלה". איזה מזל… יצא טשולנט מצויין….

**************************************************************************************************

בפעם האחרונה שרציתי להכין טשולנט, הסתמסתי עם רחלה:

נעמה:  הלו, דיס איז צ`יינה? אוי ל-בושה…. אבוד אבד מתכון הטשולנט המשובח שלך…. גשם, שלג וברד באזורנו מחייבים טשולנט בשבת… סיוע יתקבל בשמחה  🙂
רחלה: גם אצלכם סופת שלג? תשלחו תמונות..
נעמה: סתם אמרתי שלג וברד… זה משפט מאיזה ספר….אבל אמור להיות קר מאוד וגשום
רחלה: בצל אחד, תפוחי אדמה, בשר, רצוי עצם, שעועית להשרות,גריסים. מלח, פלפל פפריקה מתוקה אדומה. כפית דבש.   הוראות הכנה בהמשך….
נעמה: מה עם  ביצים. קישקע?
רחלה : קישקע…. חבל אין בשביל מי… מי אוכל אצלך
נעמה : כמה שעועית מכל סוג?
רחלה : אני שמה שליש אדומה והשאר לבנה. קטנה , אפשר לשים גם קצת גדולה אבל לא הכרחי.
נעמה: שליש של מה? כוס?
רחלה: כוס אדומה ושתי כוסות לבנה כשאני עושה 2 סירים גדולים
נעמה:  ואם לא קניתי אדומה? אפשר רק לבנה?
רחלה:  ברור. לא חייבים אדומה. הכמויות תלוי גודל הסיר וכמות האוכלים.. ..ובמספר האוכלים
נעמה: סבבה. תודה  🙂
אם יותר קל לך לכתוב את המתכון במחשב ולשלוח לי במייל, גם סבבה 🙂
רחלה : אם תתקשרי בסקייפ אני אסביר לך בעל פה. אני כל הבוקר בבית. תתקשרי כשתחזרי הביתה.
נעמה : בעל פה??? מי יזכור את זה? ??? נו טוב, אני אתקשר מחר

לא היתה ברירה. ברור שהתקשרתי. תמיד אני מתקשרת. אני צריכה לוודא. כמו שאני מתקשרת בפסח למלכה, אמא של אורית, לשאול איך עושים חרוסת. אני כבר יודעת. אבל תמיד טוב לבדוק שאני לא טועה.

תוך כדי השיחה, הקלדתי כל מה שרחלה אמרה. אין מצב שאני זוכרת בעל פה.
תוך כדי שהקלדתי – נקרעתי מצחוק.  ככה זה פולנים – אם הם לא גורמים לך לבכי תמרורים, הם קורעים מצחוק.
תוך כדי שנקרעתי מצחוק – ידעתי כבר איך הפוסט הזה הולך להיראות. ככה. פולני טוב, חום, חום, עם ריח טוב והמון אהבה בתוכו 🙂 

מטגנת בצל אחד עם קצת שמן שיהיה קצת חום לא שרוף שרוף
אני זורה קצת שעועית למטה. אחרי שאת השרית אותה, השרית את השעועית? כן? טוב.
אני שוטפת אותה אחר כך, כן?
עכשיו את קצת מפזרת שעועית ככה, כמו, את יודעת שיהיה משטח.
אז את שמה את התפוחי אדמה. תעשי קצת רווח ותשימי את הגריסים כמו שאמרתי לך בתוך הרווח
ואז את שמה את הבשר והשעועית
יש לך עצם? (אני: כן)
אז תשימי למטה את העצם. על הבצל.
בקיצור את עושה לך כזה מקום לשים את הגריסים
למה את צוחקת?
שמת את השעועית, שמת את הגריסים ?? שמת את הבשר?
שמת הכל? תמלאי מים שיכסה
פלפל ככה לזרוק שיכסה ככה שכבה, אני שמה על הכמות של הסיר הגדול שתי כפיות מלח הרבה פפריקה אדומה וכפית דבש
זהו
תני לזה לרתוח, תשאירי על אש קטנה 10-15 דקות
וביצים? אני מבשלת קודם
רק אחרי כמה שעות אני שמה את הביצים, אחרי שזה קצת יורד
אחרי איזה 6 שעות יותר אפילו
אם אני עושה בלילה על הפלטה, אז אני שמה רק בבוקר את הביצים
והקישקע?
גם רק בבוקר, למרות שצריך לשים אותו ברוטב
למה אני שמה בבוקר?
כי אני שמה בבוקר

***************************************************************************************************

צא לי להכין את הטשולנט של רחלה כבר כמה פעמים. תמיד יש את החשש הזה שהוא יתחרב. שהבשר יצא יבש מדי. שהטשולנט יצא רטוב מדי. שיהיה מתובל מדי, שיהיה מתובל פחות מדי. אבל אין מה להילחץ. תמיד יוצא מצויין.
העיקר בטשולנט זה לעשות אותו בפולנית טובה – עם הרבה חששות והמון אהבה 🙂

הטשולנט הכי טוב בעולם:
מכיוון שכתבתי את הפוסט הזה לאורך 3 החודשים האחרונים וסיימתי אותו באמצע הלילה השבוע, ברור ששכחתי כל מיני דברים בדרך. סוף השבוע אצלנו הצריך טשולנט. ככה זה. גשום, אפור, משמח 🙂
אז אני עושה את הטשולנט לפי המתכון של רחלה, וראיתי ששכחתי לכתוב כמה דברים (לא קריטיים, אבל עוזרים), אז אני מוסיפה אותם עכשיו וצובעת אותם בצבע הברור הזה, למקרה שאתם כבר בשבלי ההכנה ורוצים לראות את ההבדלים בין מה שהיה למה שעכשיו… 

מצרכים
1 בצל חתוך לקוביות (בערך 1 ס"מ X 1 Xס"מ)
6-8 תפוחי אדמה קלופים
1-1.5 ק"ג בשר בקר מספר 8 (שריר הזרוע), אם אתם בארצות הברית אז קוביות בשר לתבשיל (STEW) שאפשר למצוא טריות באריזות מוכנות מראש
2-3 עצמות בקר (רצוי)
1 כוס שעועית לבנה יבשה (Great Northern Beans)
1 כוס שעועית אדומה יבשה (Red Beans)
1 כוס שעועית לבנה גדולה יבשה ("בובים" – Lima Beans)
לא חייבים את הסוגים הספציפיים שכתבתי, ממש יכול להיות כל סוג של שעועית, אפשר גם חומוס גריסים (Pearl Beans)
2 כפיות מלח
פלפל שחור
פפריקה מתוקה אדומה
כפית דבש
קישקע
ביצים קשות 

הכנה מראש:
להשרות שעועית לפחות 12 שעות מראש. עדיף יותר, להחליף מים כל כמה שעות. 
לשטוף את הגריסים (לא להשרות) 

אופן ההכנה:
בסיר גדול שיכול להיכנס לתנור מטגנים את הבצל עד שמשחים
מפזרים שכבה דקה של שעועית (ממש קצת, רק כדי שיחצוץ בין שאר המרכיבים לסיר)
מסדרים  את תפוחי האדמה והעצמות מעל השעועית.
אם רוצים שגריסים לא יתערבבו עם שאר המרכיבים, יוצרים ליד אחת מדפנות הסיר "בריכה" שהדפנות שלה מתפוחי אדמה (שמים שלושה תפוחי אדמה בצורה של חצי עיגול והחצי השני הוא הדופן של הסיר) ובתוכה שמים את הגריסים.
מסדרים שכבה של בשר מעל תפוחי האדמה
שופכים שכבה אחידה ככל האפשר של שעועית (שהושרתה במים לפחות 12 שעות).
מוסיפים מים כמעט עד סוף הסיר.
מוסיפים תבלינים
מביאים לרתיחה ואז מבשלים על אש קטנה רבע שעה עד חצי שעה
מעבירים לפלטה או לתנור.
אחרי כמה שעות מוסיפים את הקישקע ואת הביצים הקשות

הערות:

• מכיוון שהסיר שלי לא יכול להיות על האש, אלא רק בתנור, אני מטגנת בצל במחבת. ואז עושה הכל לפי ההוראות, אבל לפני שאני מכניסה לתנור – אני מחממת את התנור לחום גבוה (500 פרנהייט) , מכניסה את הסיר לאיזה 30-45 דקות. ואז מנמיכה את החום ל (220 פרנהייט).
• אני בודקת את הסיר מוקדם בבוקר. אם יש המון נוזלים אני מעלה לאט את הטמפרטורה. אם יש מעט נוזלים, אני מוסיפה מעט מים ומנמיכה את האש.
• טשולנט לא שומני הוא טשולנט לא טעים, בגלל זה כשאתם בודקים בבוקר אם חסרים מים (ואולי תבלינים), תבדקו גם אם הטעם של טשולנט שומני או לא. בהתאם לתוצאות הבדיקה, מערבבים מים רותחים עם מעט מרגרינה ותבלינים ושופכים מעל. לא צריך הרבה מים, רק קצת כדי שהתחתית לא תישרף והטשולנט ייקבל שומניות.
• לגבי הקישקע, הגירסה המקורית טוענת שהקישקע צריך להתבשל מההתחלה ולהיות מכוסה ברוטב. לי אין קישקע כאן, וגם אין מי שיאכל חוץ ממני (וזה ממש ממש לא יהיה בריא לאיזור הישבן שלי אם אני אוכל קישקע שלם לבד….). בקיצור, רחלה שמה את הקישקע רק לפנות בוקר, ביחד עם הביצים הקשות. יוצא להיט…