10 ינואר 2013 -הפוסט עודכן, הסרטים של הילדים גולשים עובדים!!!!!

(טוב – כבר שבנו, אבל זה השם של הפוסט שרציתי לכתוב עוד מלפני שנסענו, אז יאללה….)

לא זוכרת איך זה התחיל ומי הציע למי, אבל לפני חג ההודייה (Thanks Giving) הסכמנו עם ליאת וירון שניסע ביחד בשבוע של חג המולד לסקי. נכנסנו לחיפושים קדחתניים של בית שיתאים לכולנו ביחד, יהיו בו מספיק שירותים ומקלחות, יהיה קרוב מספיק לאתר ולא יהיה ג'יפה. אחרי כמה נסיונות נפל, וכמה טלפונים שבורים בין כולנו, ירון סגר על בית בסכום סביר, עם 4 חדרי שירותים ו- 4 חדרי שינה. מכיוון שהצלע השלישית במשולש שלנו נסעה לישראל (בניגוד מוחלט לדעתו של בעלה שהיה בעניין של לבוא איתנו לשבוע סקי), זה אמור היה להספיק מעל הגג. כשהגענו לבית – ראינו שזה ממש ממש ממש מספיק. אפילו מעל ומעבר. אני בעצמי התלהבתי, ואפילו לא נגעלתי מללכת לשירותים או ללכת יחפה בבית או לבשל במטבח. היה מואר, גדול, נקי ונעים. הדבר הכי טוב שאני יכולה להגיד זה שאם ניסע שוב שתי משפחות לאיזור הזה, נבדוק את הזמינות של הבית הזה ……

לפני חג המולד היה חנוכה, שעל המשימה המורכבת שלו כבר כתבתי, ואחריו הייתי צריכה חודש להתאושש, אבל לא היה לנו חודש…. חנוכה נגמר בשבת ובחמישי בחמש לפנות בוקר תכננו לצאת. היה צריך להתארגן מהר. בין עייפות אחת לשניה, בין אלה שרצתה תשומת לב אחרי השבוע שהיא לא ממש קיבלה, בין הורדות בגנים לאיסופים, עשינו ממש מהר רשימת קניות, קניות, אריזות העמסה על האוטו ונסענו.
משום היה לי הרושם שהעיר SOUTH LAKE TAHOE היא עיירה קטנה שיש בה חנות קטנה, דוגמת הצרכנייה של איתי בכפר מונש, שאין בה מספיק דברים בשביל כולנו והכל נורא יקר באופן יחסי לסאניוייל. יש מצב שזה קשור לעובדה שליאת אמרה לי שצריך לקנות הכל ולהביא מהבית. או שהיינו בשני מקומות בשנה וחצי האחרונות שקשורים לסקי ובשניהם זה היה המצב. אז כשזאביק אמר לי, אחרי שעשיתי את מרבית הקניות, שיש שם סופרמרקט של SAFEWAY, נטיתי לא להאמין לו.

טעיתי. כרגיל. מתנצלת.

העיר היא עיר גדולה. לא רק שיש בה SAFEWAY, יש בה לפחות עוד סופר אחד שנקרא RAILY, יש בה חנות של ROSS, יש בה 6  סניפים של STARBUCKS והמון חנויות להשכרת ציוד סקי. אהה, בנוסף יש בה מספר בתי מלון וקזינו, כי העיר מחולקת באמצעה בין קליפורניה ובין נוואדה (שבה ההימורים חוקיים).
ככה שלא ממש היינו צריכים להביא אוכל איתנו. בפעם הבאה, לוקחים רק בשר (כשר) ומלפפונים (כי אחרת צריך לאכול את הגדולים המגעילים האמריקאיים). כל השאר – קונים במקום בהתאם לצריכה. ככה גם סוחבים פחות בדרך הלוך וגם מחזירים פחות בדרך חזור…..

בקיצור, נסענו לעשות סקי. תכננו לקום בחמש ולצאת בחמש וחצי עם ילדים ישנים למשך שעתיים וחצי לפחות. התעוררנו בשש ורבע ויצאנו ברבע לשבע, עם שלושה ילדים ערים למשך כל הנסיעה….
באופן יחסי הנסיעה היתה מהירה. עצרנו 3/4 שעה לפני האתר לאכול ארוחת בוקר במין דיינר כמו שרואים בסרטים, כולם מכירים את כולם, האוכל משביע, בינוני בטעמו ושמנוני כראוי…..

כשהגענו לאתר, כפיר לא רצה לעשות סקי. יואב מצד שני רצה. לקחנו את ציוד הסקי של כפיר ואת של יואב לא. טעות…. במשך כל השבוע יואב כל הזמן רצה לגלוש, וכפיר לא. היינו צריכים לממש את הרצון של יואב כבר ביום הראשון (ולא לסבול את הבכי שהיה מנת חלקנו באותו יום על זה שהוא לא גלש). באותו יום הילדים בעיקר קפצו בשלג, שיחקו, זרקו על זאביק כדורים ואכלו שלג (אפשר לראות פה….).

בהמשך השבוע הנוהל היה דומה בכל יום. קמנו בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר, הלבשנו את הילדים, נסענו לאתר, זאביק ירד עם אחד הילדים ואני והילד השני ואלה נסענו לחנות בחוץ, יצאנו, התלבשנו, הוצאנו את עגלת התאומים של אלי ותמר (תודה…), עלינו במעלית של הנכים, תפסנו שולחן, התפרסנו עליו, הוצאנו אוכל, יצירות ועניינים. התארגנו. אכלנו. אחרי שעה ומשהו החלפנו ילדים (כל החלפה לוקחת בין רבע שעה לחצי שעה: מורידים לזה שחזר מעיל, כפפות, קסדה, מגפיים, נותנים לו משהו מתוק לחזק אותו אחרי העבודה הקשה ושולחים אותו לעשות פיפי עם אבא. שולחים את השני לעשות פיפי לפני העליה לשלג, מעיל, כפפות, קסדה, מגפיים, משהו מתוק לדרך והופ יוצאים עם אבא).

בצהריים אוכלים סנדביצים / פיצות / ירקות / שניצלים / פיתות שהבאנו מהבית. מתארגנים והולכים לאוטו (בבכי, בבכי – ברור שבבכי, לא משנה למה – ברור שהיה בכי….) משאירים את אבא לגלוש עם ירון, ניב ולינור (האחות של ליאת שבאה לבקר מישראל). וחוזרים הביתה. יואב הולך לישון. אלה כבר ישנה בדרך, אז אמא לא יכולה לישון. כפיר רואה סרט עם דניאל ואיילה.

כשצריך ללכת לקחת את הגדולים, ליאת מתעקשת ללכת לקחת אותם, ואני לא מתווכחת (כבר למדתי שאין לי מה לנסות להתווכח עם ליאת וציפי – כל אחת מהן חושבת שהיא צודקת במה שהיא אומרת ומוכנה להתווכח על זה עד קץ הדורות, ואני יודעת שכל אחת מהן טועה, אבל אין לי שום עניין בויכוח ולכן אני מוותרת מראש ונותנת להן לעשות את הדברים בדרך שלהן ולסבול מזה בעצמן :-)).

אחרי שכולם חוזרים, מתקלחים ואוכלים ארוחת ערב מוקדמת, הילדים רואים עוד קצת טלויזיה והולכים לישון. בשלב הזה, הייתם מצפים שנשב כל המבוגרים ביחד ונראה סרט או נעשה מהנה משהו שגדולים עושים כשהילדים ישנים. ובכן – לא…. מסתבר שלהאכיל 12 נפשות זאת הרבה עבודה ובכל ערב רק היינו עסוקים בלהכין אוכל ליום שאחרי (וזאת עוד מסקנה לפעם הבאה – מכינים את האוכל מראש בבית ומביאים מוכן בקופסאות או קפוא ורק מכינים את התוספת והסלט במקום). אני לפחות, הרגשתי שעבדנו נורא קשה בחופש הזה…..

ביומיים האחרונים השתדלנו לעשות הכל מהר מהר ולראות סרט ביחד כל המבוגרים. בערב הראשון ליאת וירון נרדמו מול הסרט, בערב השני – אני פשוט נרדמתי במיטה עם אלה…

אבל היה לנו כיף מאוד. הילדים הסתדרו מצויין. לא שלא היו ריבים או ויכוחים או בכי (ברור שהיה בכי….בעיקר של הילדים שלנו) , אבל בסך הכל הרוב זרם על מי מנוחות. וגם הגדולים הסתדרו מצויין ולא רבו ולא התווכחו (ושוב אני אזכיר שאני יודעת שאני צודקת אבל אין לי עניין להתווכח על זה עם אף אחד חוץ מאשר עם בעלי…). הסתדרנו כל כך טוב, עד כדי שחשבנו לנסוע שוב בסוף השבוע הבא ביחד לארבעה-חמישה ימים, אבל כרגע, לפחות מבחינתנו, נראה שהילדים צריכים איזה שבוע-שבועיים חופש מסקי, וזאביק צריך כמה ימים לגלוש לבדו, כי מלבד השעתיים המצויינות ביום האחרון, כמעט לא יצא לו לגלוש…. אגב זה, אני ממש ממליצה לראות את הסרטים שזאביק צילם ביום האחרון של השבוע, היו תנאים מדהימים ואני הייתי אשת השנה ושלחתי אותו לגלוש בזמן שהייתי עם שלושת הילדים במשך שעתיים וחצי במסעדה של האתר).

היה שבוע מקסים מבחינת מזג האויר. כשהגענו היו בערך 30 ס"מ שלג בצידי הדרך. כשחזרנו, היו מעל מטר ועשרים…. ירד המון שלג וזה היה מקסים. ממש חג מולד לבן כמו בסיפורים ובסרטים. (בדרך הביתה שילמנו  על השלג הזה בהמון שעות נסיעה – 30 המיילים הראשונים לקחו לנו 3 שעות וכל הדרך הביתה, כולל עצירה לארוחת ערב לקחה מעל 8 שעות…..).

עכשיו אני רואה שכתבתי המון (ולא כתבתי כלום….) ובעצם מה שחשוב לראות זה את הילדים גולשים (שניהם!!!), את השלג, ואת האווירה הכללית – אז הנה כמה סרטונים (קצת ארוכים, אבל שווים צפייה…)

את הסרטים צילם זאביק במצלמת הראש החדשה שקנו לו החברים ליום ההולדת – סופר איכותית!!!

קודם כל, תזכורת למי שאינו גולש:
– כשאומרים "פיצה " מתכוונים לעשות משולש עם הרגליים והמגלשיים – מה שגורם להאטה ובסיכומו של דבר לעצירה.
– כשאומרים "צ'יפס" – מתכוונים להחזיק את הרגליים והמגלשיים מקבילים אחד לשני כדי להאיץ.

(הערה טכנית: חלק מהסרטים מאוד ארוכים. אם אתם לא מצליחים לראות אותם מתוך הבלוג, תלחצו על הקישור Download Movie מתחת לסרט, תשמרו אותו על המחשב שלכם ואז תוכלו לצפות בו. תהליך ההורדה יכול לקחת כמה דקות – סבלנות, זה משתלם 🙂)

(הערה לא טכנית בכלל – אם אני אחכה עד שזאביק יסדר את הבעיות הטכניות באתר, יש מצב שכבר אלה תדע לגלוש…. אז פתרתי את זה בשיטה הישנה – חתכתי את כל הסרטים לחתיכות קטנות, ככה אפשר לראות את זה בחלקים קטנים, כשיש זמן…)

ועכשיו, יואב!!!

התחלה –

Download Video

אמצע –

Download Video

סוף –

Download Video

 

וכפיר…..

חלק 1 –

Download Video

חלק 2 –

Download Video

חלק 3 –

Download Video

חלק 4 –

Download Video

 

קצת רקע – תראו מה צריך לעשות כדי לזרוק זבל (תודה ללינור על ההדגמה) :

Download Video

שלג על עירי:

Download Video

שלג על הרי:

Download Video