נס פך השמן – או – "הנה עוד משהו שאני לא אעשה יותר…"

רשימת קניות:

45 קילו קמח (!!!)
8 קילו סוכר
5 קילו חמאה
32 קילו שמן (גילינו שכשקונים במיכלים גדולים זה הולך במשקל)
240 ביצים (מופרדות, כן? הייתי צריכה רק את הצהובים, עכשיו יש לי לבנים לשנתיים וזה אחרי שזרקתי המון)
1/2 קילו שמרים יבשים
1/2 ליטר תמצית וניל
15 תפוזים מגוררים
12 קילו ריבת תות (אמיתית, עם חתיכות פרי. בעצמי קניתי ואז טחנתי)
2 קילו אבקת סוכר

30 תבניות גדולות
6 גלילי נייר סופג
גליל נייר אפיה
המון שקיות זבל (להתפחה)
100 קופסאות לאריזה (ועוד בערך 15 תבניות גדולות כי נגמרו הקופסאות)

מה יצא מזה?

המון שעות של התפחה, התפחה שניה, גלגול כדורים, התפחה שלישית, טיגון, הזרקת ריבה, פיזור אבקת סוכר, אריזה לקופסאות

+

ילדה אחת חולה ומנוזלת

||
||
/   \
/\

  (החץ הזה אומר במתמטיקה "מכאן נובע" או "מה יוצא מזה")

 מעט מאוד שעות שינה + ~ 1500 סופגניות

מה עלה על דעתי?????

בשנה שעברה, אחרי חנוכה, הסכמתי עם עצמי שלא נקנה יותר סופגניות – כי הסופגניות שאני עושה הרבה יותר טעימות. מצד שני, היתה איזושהי החלטה די ברורה שלא לעשות עוד פעם סופגניות בכמויות בלתי נגמרות (אז עשיתי בערך 600 בכל החג).

אחרי המסיבה לכבוד אלה, הסכמתי עם עצמי שאנחנו עושים אירועים די מוצלחים ואנחנו יותר טובים מכל קייטרינג שנזמין. מצד שני, היתה איזושהיא החלטה די ברורה שלא לעשות עוד פעם אירועים מהסוג הזה בעצמנו, כי כבר אין לנו כוחות להפקות כאלה.

אחרי ראש השנה, הסכמתי עם עצמי שזה ממש יפה שבתוך חצי שנה של מכירת עוגות מהבית מפה לאוזן, הגעתי לכמות כל כך גדולה של עוגות ושהצלחתי לעמוד בהכנה שלהן (ביחד עם ענבר) בצורה יפה מאוד לקראת החג. מצד שני, היתה איזושהיא החלטה די ברורה להפסיק עם זה, כי אני כבר לא בגיל (ובמצב המשפחתי) של לעבוד כל הלילה ולא לישון כדי לעמוד בהכנה של ההזמנות.

אז כשרונית (הגננת של כפיר) שאלה אותי חודש לפני חנוכה אם אני עושה השנה סופגניות למכירה, מיד אמרתי ש"לא. ממש לא. את יודעת מה, אני אחשוב על זה ואחזור אליך….". כשמאיה יניב שלחה לי מייל אם אני עושה סופגניות השנה למכירה עניתי לה ש"אני בודקת את העלויות והתימחור ואני אחזור אליך עם תשובה בקרוב". כשאילי (אמא של לוטם) שאלה אם יש סופגניות למכירה השנה עניתי לה ש"סביר להניח שכן, זאביק צריך לבדוק את התמחור". וכשזאביק בדק את התימחור והגיע למסקנה שזה כדאי כלכלית – שלחתי את המייל והודעתי שאני עושה סופגניות.

רונית הזמינה מיד. גם מאיה. וגם אילי. אחריהן הצטרפו יעל שקד, יעל פלד, ועוד כמה. היה זרם בינוני של היענות. ביום רביעי לפני חנוכה, שלחתי מייל תזכורת. בתוך חצי יום הכפלנו את הכמות. היינו צריכים לעצור שם. אבל לא עצרתי….

האמת היא, שלא ידענו שזה לוקח כל כך הרבה זמן. בלילה הראשון היינו צריכים להכין 10 מסות. מכיוון שהמיקסר שלנו יכול להכין מסה אחת בכל פעם, זה לקח המון זמן. מצד שני – גם לגלגל 10 מסות לכדורים (מעל ל- 350 כדורים) לוקח זמן. מזל ששרון התנודבה לעזור לנו (קצת התנדבה וקצת נידבנו אותה) – אין לי מושג איך הייתי עושה את זה בלי שרון וזאביק. בלעדיהם – כניראה שהייתי ממשיכה לגלגל עד היום….. גיליתי שהכי הרבה זמן לוקח לחתוך את המסה למשקל של 45 גרם (פלוס מינוס גרם אחד של סטיית תקן….) אני די גרועה בזה (בהמשך השבוע הבאתי את אסתר לעזור בזה, היא תפסה את המידות ממש במהירות). בגלגול אני די טובה (טוב, למדתי על בשרי את הגלגול במסעדה שעבדתי בה – כל יום היינו מגלגלים 150 כדורים במשקל 50 גרם…)
אבל הכי מתיש זה לטגן. שעות. שעות על גבי שעות. התחלנו שעתיים וחצי לפני שהלקוחות היו אמורים להתחיל לבוא וסיימנו שעתיים וחצי אחרי שהם היו אמורים לבוא (יעני 5 שעות טיגונים) – מזל שהלקוחות שלנו ישראליים כמונו – ולכן לא עומדים בזמנים….. (אמרנו לבוא לאסוף בין 16:00 – 17:00, והאחרונים הגיעו ב- 19:30…)

בהמשך השבוע היו פחות סופגניות בכל יום, אבל מצד שני זאביק לא היה בבקרים, ככה שהייתי צריכה לתמרן בין אלה החולה לבין התפחות, גילגולים וטיגונים. לקראת סופ השבוע כבר הייתי מתורגלת ואפילו ביום האחרון עמדתי בזמנים בהכל…..

היה כיף. היה קשה. היה מאוד נעים לשמוע מאנשים ולקבל מיילים שאומרים שהיה מאוד טעים. יצא מזה כסף, אבל כנראה שהיה יותר משתלם ללכת לעבוד בתור סדרנית מוצרים ב SAFEWAY מאשר לעבוד את כל השעות האלה בבית בטיגונים….

וגם עכשיו, אחרי החג הזה, אני מסכימה עם עצמי שכל הכבוד לי ולנו שעמדנו בזה ושעברנו את כל הציפיות שלנו לכמות הסופגניות שנעשה בחג (התכנון המקורי היה 700….). מצד שני, יש לי איזושהיא החלטה די ברורה לא לעשות את זה שוב, כי ברור שמיליונרים לא נהיה מזה (אבל כאבי גב יהיו גם יהיו).

מצד שלישי – כמו שהילה אמרה לי השבוע "כבר שמעתי את זה כל כך הרבה פעמים, שאני כבר לא ממש מאמינה לך…" (וזה בלי להיות יותר מדי פולנייה :-)).

מסקנה – מישהו צריך מנתחת מערכות מוצלחת במיוחד בחצי משרה מהבית?

14 תגובות בנושא “נס פך השמן – או – "הנה עוד משהו שאני לא אעשה יותר…"

  1. כל הכבוד לך, אבל כמו שאמרה הילה, יגיע חנוכה שנה הבאה ושוב תעמדי ותעשי, אני מעריצה אותך.
    .ד.א אפשר להקפיא את הלבן של הביצה זה ישמש אותך ל"מרנגים" שאת עושה.

    • אני מסמיקה…
      התבלבלת באחות – זאת לא אני עם המרנגים… אני לא בענייני פאצ'קרעיי…
      אבל אני משתמשת בלבן בשביל שניצלים, וגם כפיר מאוד אוהב חביתה מלבן בלבד…

  2. חייבת להעיד ממקור ראשון שהסופגניות היו פשוט מ-ע-ו-ל-ו-ת.
    מבטיחה שנה הבאה לא להזמין כדי להוריד ממך קצת לחץ, מה אומרת?

  3. נעמה, סחתיין עליך.אם אפשר, במקום לטגן סופגניות או לעבוד בSAFEWAY, את יכולה ללכת לעבוד בטרגט? אני אוהבת את טרגט .הם בטח צריכים מישהו שמבין במחשבים וקווי קופות שם,ויכול לקפוץ לכמה שעות כל יום לעזור, לא? שווה לנסות .
    נעמית. היא הייתה משוגעת גם לפני שהנסיכה הגיעה. לא ראית שבשנה שעברה היא עשתה 600? אפילו בעידית לא עשו 600 השנה…
    זאביק, תמר- אל תדאגו,יש מלא זמן עד הפרוייקט הבא-פורים זה רק בעוד 3 חודשים 🙂

    • אין מצב בפורים. בשנה שעברה עשיתי עם הילדים איזה 100 אוזני המן, קצת הבית הוקצת למשלוחי מנות. חטפתי את העצבים אחרי 10….

  4. מי אכל את הסופגניה שלי!!! ספרתי רק 1499
    ביולי כאן מבקשים סיבוב חוזר…בעצם גם של אוזני המן
    ועוד הרבה דברים טובים וטעימים
    מחכים לכם …נו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.