נדמה לי שכבר הוזכר פה בבלוג שיש בארצות הברית הרבה ימי חופש מהלימודים. בדרך כלל נהוג לצרף את החגים לסופ-השבוע כדי לקבל סוף שבוע ארוך. וכל דבר הוא "סיבה למסיבה" – יום הרצח של מרטין לותר קינג, יום החיילים המשוחררים, יום הזכרון לחללים ועוד ועוד.
גם יום הנשיא (President Day) על שמם של לינקולן ו-וושינגטון נחגג פה בצורה דומה, זה יום שני בחודש פברואר שהשנה יצא לו לצאת ב- 16 לפברואר.
בחלקים גדולים מארצות הברית (או לפחות בחלק שאנחנו גרים בו), השבוע הזה שמתחיל ביום הנשיא נקרא Ski week, ואפשר להבין שגם הוא לא ממש כרוך בלימודים מעמיקים…. רוב בתי הספר בחופש, וכולם אמורים לנסוע לעשות סקי.
אבל, לפי כמות ההורים, הילדים והקיטורים אצלנו במשרד, נראה לי ששוב מי שנהנה מהחופש הם רק המורים (מה גם שהשלג השנה לא משהו, למרות שזה הולך ומשתפר לקראת סיום העונה).
(הערת אגב – מהפיסקה האחרונה אפשר להבין שזאביק כותב ולא נעמה – בכל זאת, העבודה שלו היא במשרד אמיתי ולא באיזה חנות של TARGET….),
ולכן, החלטנו, כפיר ואני לנסוע לסופשבוע. רק שנינו, לסופ-שבוע של בנים (הפעם בלי שי ועומר לצערנו). ללמוד לעשות סקי. וגם קצת לכייף בשלג. לטובת העניין נבחר אתר שנקרא Donner Ski Ranch. מדובר על אתר מאוד קטן (יחסית לאתרים אחרים באיזור), אבל מצויין למתחילים וזול יחסית.
קמנו בשבת בארבע וחצי בבוקר (טוב, זאביק קמנו. כפיר עבר ישן מהמיטה לכיסא באוטו), ואחרי 4 שעות נסיעה הגענו לאתר. כרטיסים, שכירת ציוד, מנהלות והופ … כפיר ואני על השלג, מצויידים במגלשי סקי, עם צ'אק המדריך, לשיעור פרטי של שעה.
מהר מאוד אני זנחתי של מגלשיים והלימוד לטובת הקדשת מלוא תשומת הלב לכפיר, שקצת התקשה להסתדר עם השלג, המגלשיים, ההוראות באנגלית, והיה צריך קצת תרגום וקצת עידוד.
אחרי שעתיים של שיעורים (עם הפסקה באמצע), הרבה "פיצה … פיצה …. פיצה …. פיצה" (שזה אומר לעשות משולש עם המגלשיים, כלומר להאט, לעצור או לפנות) ו-"צ'יפס … צ'יפס …. צ'יפס" (שזה אומר מגלשיים ישרים קדימה) – הוא גולש !!!
לאט, בזהירות, בלי באמת להצליח לכוון את עצמו לאן שהוא רוצה, אבל גולש 🙂
ועוד קצת גולש:
פיצה, פיצה, ביג פיצה:
על זה חייבים לחזור – שומעים שהוא שמח מזה שהוא גולש?
בשלב הזה (צהריים) היינו כבר עייפים (סקי זה עניין מאוד מעייף), כפיר עשה ניסיונות להירדם בשלג….
אז במקום זה, נסענו למלון שלנו ב-Truckee. כפיר נרדם כבר בדרך, ואני הצטרפתי אליו ברגע שהגענו.
קמנו אחרי הצהריים, שיחקנו קצת, ראינו קצת טלוויזיה (מבחינת כפיר ויואב, זה אחד הצ'ופרים הגדולים של לנסוע לבתי מלון), אכלנו פיצה ופסטה לארוחת ערב והלכנו לישון.
למחרת כפיר כבר מאוד התגעגע ליואב ואמא, אבל הסכים לנסוע לעשות עוד שיעור סקי לפני שנוסעים הביתה. כרטיסים, שכירת ציוד, מנהלות והופ … כפיר שוב על השלג, עם מגלשיים ועם המדריכה סטפני הפעם. שוב התחלה קשה, אבל מהר מאוד נזכרים באתמול ומצליחים לרדת כמעט את כל המדרון של המתחילים במכה אחת.
ועכשיו, ועכשיו, כולם – ידיים למעלה:
סיימנו את השיעור, בנינו איש שלג, ארזנו עצמנו וכעבור 4.5 היינו בבית. בדרך עברנו בתוך כל זה:
בינתיים בבית נעמה ויואב עשו מה שהם יודעים לעשות הכי טוב:
על מנת לשמר את מומנטום הסקי, נסענו, נעמה כפיר יואב ואני, שבועיים אחר כך לעוד סופשבוע של סקי. הפעם עם משה, ציפי וקרן. אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר….
ברכות לאבא של כפיר על הפוסט. תודות לאבא ואמא של כפיר ויואב על הסרטים והתמונות . ותודות לאבא ואמא של כפיר ויואב שעשו את כפיר ויואב. שנים מתוך שמונת פלאי העולם שלי .
נשיקות .
🙂
בגלל שאין לי תגובה חכמה יותר,
אני רק אכתוב: אהבתי!
גם אנחנו 🙂 🙂 :-). תבוא בעונה הנכונה בשנה הבאה וגם אתה תוכל ללמוד לגלוש….
ולנו יש פלאפל 🙂
איזה זיכרון כיפי. דש לגורים מהנתנייתים
וואי וואי – אתה לא יודע שלא אומרים לנשים בהריון דברים שקשורים באוכל???? עכשיו יש לי צורך עז בפלאפל חם מהשמן….
אני רואה שיש לכפיר פוטנציאל לא רואה לעקוף את זאביק ואלי בסיבוב לא עוד הרבה זמן.
ולעניין Target, בזכות החנות המופלאה הזו יש לכם אוכל, בגדים, הלבשה תחתונה, מתנות ועוד ועוד.
אין לך מושג כמה זה קשה להסתובב בחנות הזו ולמצוא בדיוק את מה שצריך ועוד במחיר הכי טוב
אז יאללה עם המשרד וקדימה ל Target
דווקא יש לי מושג כמה זה קשה למצוא בדיוק את מה שצריך. מצד שני יש לי מושג כמה זה קל למצוא בדיוק את מה שלא צריך – ודווקא אותו לקנות ….. בדיוק בגלל זה אני בגמילה מ- TARGET (אפילו שלחתי את זאביק לעשות קניות שם במקומי כדי שאני לא אתפתה).
החרמון מחכה לכם
זאביק מדווח ששלשום ואתמול ירדו 60 ס"מ שלג ב- DONNER. החרמון יכול להמשיך לחכות….
כיפאק הי 🙂
בדיוק פה מנסים לשכנע אותי לבוא איתם לסקי היום (סנואובורד אם לדייק) אבל אני מעדיפה להישאר בבית ולעשות כביסות.
אני יודעת שזאת בחירה מטופש….
מה??? כביסה במקום סנואובורד??? אכן – בחירה מטופשת…. בשבע שעבר, ישבתי בסלון של הדירה ששכרנו (על המדרונות ממש) ופשוט נעשיתי ירוקה מרוב קנאה בכל רגע שראיתי מישהו גולש שם…
הנה מה שנעמה הפסידה באותו יום: http://smu.gs/yzMwAW
באלואים…. אין לך מושג כמה אני מקנאה!!!! והילדות מקסימות!!! איזו איכות גלישה ! ולחשוב שכשזאביק התעניין בפורום של הישראלים פה בסביבה איך מלמדים ילדים בני 4 לגלוש, מישהו ענה לו משהו כמו "עזוב, בגיל הזה הם לא יכולים ללמוד לגלוש, חכה לשנה הבאה ואז תתחיל בשיעורים מסודרים." – מזל שראינו את הסרטים של קשת גולשת לפני השבתת השמחה הזאת.
אני לא מאמינה שהיא קיפלה כביסה במקום ללכת לגלוש!
ועכשיו גם שמעתי את הסרט ואז קלטתתי שהילדה שעושה סנואובורד, זאת לא סתם מישהו שנתפסת עליה באתר, אלא אור!!! אני מתעלפת!
מה אני אגיד לך, בצדק את מתעלפת. גם אני. הן מאממות (וקשת כזאת קולית. ונטע גם. ואור גם).
אין לי שום דבר חיובי להגיד. ירוקה מקנאה. עכשיו בכלל לא תתגעגעו אלינו.
אנחונו כל הזמן מתגעגעים! יואבי כל ארוחה מסתכל על המקרר על התמונה שלכם ואומר "עלמה, עלמה…" ובעיניו מבט של ערגה… וכפיר אמר השבוע "אמא, את זוכרת את החבר הזה של אבא שנסע איתי ועם אבא ועם שי ועומר לטיולים שלנו לפעמים?" "מי, צחי?" "כן, הוא" שהיה בא איתנו לטיולים שלי ושל עומר"…
http://www.facebook.com/photo.php?fbid=10150694063083705&set=a.10150250915763705.330362.725713704&type=1&theater